שיעור ציור

6 במרץ 2009 § תגובה אחת

הלכתי לשיעור,
לשיעור בציור,
עם המורה הפרטית שלי.

היא אמרה לי, "תשמע,
תשמע הצעה,
פְּשוֹט את החולצה שלי!

תִלְמַד היום
לצייר עירום,
זה דבר חשוב ובסיסי.

אהיה המודל,
לפחות אשתדל,
אעשה כמיטב יכולתי!"

התביישתי אך היא
פשטה חולצתי,
על פניה מבט הפכפך.

גמגמתי "ח-חכי,
ח-חשבתי אני,
א-אני אצייר אותָּךְ!"

אז לחשה בבירור,
"שמע לי בחור,
כבר שנים שאני מורתְךָ

הזמן כבר בָּשֵל,
בוא עכשיו נשתולל
ואולי אהיה אשתךָ."

הבטתי בה –
די נמוכה,
כְּרַסְתָנִית ואוזניה גדולות,

שן קדמית חסרה,
עם מקל הליכה,
ושלוש עיניים פוזלות.

אז אמרתי לה,
"יפתי הכלה,
את כבודך אני לא אחלל!

אתעטף בבגדיי,
שוב אנעל נעליי,
לא ליל אהבים זה הליל."

המורה כחכחה,
כחכחה בגרונה,
(קצת כיח נזל לסנטר),

הכניסה ידה
עמוק לכיסה,
והנה – שם רובה הסתתר!

מולי נעמדה
וכיוונה, וכיוונה,
יסודית הייתה מורתי.

מתוך הרשתית
של עינה השמאלית,
נשקף לו המוות (מותי).

אמרה היא בקול
של ערפד מן השאול,
"הזדמנות אחרונה היא זו, בני,

אם לא תתעשת,
אם לא תתפשט,
את דמך אלקק בקברי."

אז בי הבריק
רעיון קצת עתיק,
ופשטתי שוב את בגדיי.

עת שלחתי יָדִּי
אל שָדָהּ השמאלי,
עצמתי חזק את עיניי.

הרובה אז נשמט
ומצחה קצת להט
(מצוננת הייתה הפֵיָה).

זה היה עסק ביש
ארוך ומתיש,
ועם שחר ציירתי גוויה.

מודעות פרסומת

§ One Response to שיעור ציור

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מה זה?

כרגע אתה קורא את שיעור ציור ב-דמדומים וגמגומים.

כלים

%d בלוגרים אהבו את זה: