חול

זה לא רסיס של קרח מכשף
שהקפיא הכול. זה סתם
חול
נופל בשאון
מחריש אוזניים ממרום,
מסתיר הבהוב של בוקר אחרון
שהבריק לי עוד לרגע באישון,
מחלחל לתוך שעון ישן, שעוד רוצה
כמו לב לפעום,

לא קרח שסוגר כמו תמנון לבן
על עיניים זגוגיות.
רק חול שמכרסם, אבק
של שיכחה, ענן
צהוב, דבוקת צרעות, כמחשבות
דביקות כמו החולדות
המרקיבות במלכודתן
בסוף היום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s