פתקים

16 בספטמבר 2013 § השארת תגובה

ילד קפץ מהפתק הראשון,
גז דלף מהפתק השני,
ואני כמעט הדלקתי גפרור,
אך לימור מיהרה לתפוס את ידי,

מה את עושה, שאלתי אני,
אתה משוגע, צעקה באוזני,
את לא רואה? שאלתי אני,
את לא רואה, זה ילד גרמני,

ופתאום בחדר הייתה שממה,
ולפתע שכבתי שם לבדי,
רעם כיבה את הלבנה,
נותרתי עזוב בבוץ גרעיני,

האש הייתה פריכה וקשה,
הגז היה כבד וחומצי,
ילד קפץ מהפתק הראשון,
כועס וגוסס וקוראים לו אני.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מה זה?

כרגע אתה קורא את פתקים ב-דמדומים וגמגומים.

כלים

%d בלוגרים אהבו את זה: