אקרוסטיכון דרומי

20 בספטמבר 2013 § השארת תגובה

ממתין לך בסוף הכביש,
כומס עם המרחב את סוד הכוכבים.
תהום כמו ראש פעור מלא באלוהים,
שורק תפילת רוחות כטרובדור אדיש.

ראשית עולם פרושה מקיר להר,
מזכרת נצח מעידן קדמון.
וילון נופל, חלון זכוכית נשבר,
נחיל המחשבות נמחה בסוף מצפה רמון.

———-

מראה קוביות הצעצוע ממרום הר הגמל,
צי סירות ישן שנעזב לחסד גל.
פוחדות מהתהום, חוששות ליפול,
הן לא זוכרות כבר איך התחיל הכול.

רחובות ריקים בצהריים,
מכולת ומתנ״ס ויעלים המון,
ואנשים עוברים חיים שלמים בינתיים,
נושמים רוחות מקומיות על שפת מכתש רמון.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מה זה?

כרגע אתה קורא את אקרוסטיכון דרומי ב-דמדומים וגמגומים.

כלים

%d בלוגרים אהבו את זה: