Little Ophelia (אופליה הקטנה)

30 בינואר 2015 § השארת תגובה

Below is my English translation of Israeli lyricist and poet Yehonatan Geffen's text, Ophelia Ha'ktanna (Little Ophelia), which was composed and recorded by Israeli folk-Rock musician Dani Litani for his classic debut album released in 1978.

On YouTube I only see a much later, and very different, recording of the song by Dani Litani, from 1992: http://www.youtube.com/watch?v=ywKUcOvttjk

Ophelia little girl was really older than me
Her eyes held silence from so far away
Ophelia little girl was more attractive than me
And really smarter than me every day.

At fifteen years of age she first got high on wine
And she’d wear nothing underneath at all
The village people said, and even now keep sayin’,
She only gives a bad name to us all.

She would not get up until the day was over
Like an Indian she’d paint her pretty face
With many colors that you can’t wash off with water
Her mother felt so deeply in disgrace.

All Ophelia wanted was a little break from living
She didn’t understand what loving really was
And all the pills she took, they gave her that blue feeling
And made her look so melancholic, just because…

I remember her so beautiful and smiling,
When she was finally checked into that ward
As forty uncles by the door were standing
And were taking turns to have a word.

It’s been five years now that she ain’t sent a letter
That pretty face of hers I’m starting to forget
Her parents always said, one day it will get better
It's only a phase and it will pass, we bet…

On a stormy night I do still dream about her
Walking barefoot on an ocean beach
Picking stars and planets, picking pretty flowers,
Flowers no one is allowed to reach.
————————————————

אופליה הקטנה
————–
אופליה הקטנה הייתה גדולה ממני,
ובעיניה שקט לא מכאן.
אופליה הקטנה הייתה יפה ממני,
וחכמה ממני כל הזמן.

בגיל חמש עשרה היא השתכרה מיין,
היא לא לבשה מתחת שום דבר.
האנשים אמרו, והם אומרים עדיין,
שהיא נותנת שם לא טוב לכפר.

היא ישנה עד סוף הצהריים,
כמו אינדיאני היא צבעה את הפנים
בכל מיני צבעים שלא יורדים במים,
ואימא התביישה מהשכנים.

אופליה הקטנה רצתה תמיד לנוח,
היא לא הבינה מה זאת אהבה.
הכדורים שלה עשו לה מצב רוח,
ומין צורה כזאתי עצובה.

אני זוכר אותה יפה ומחייכת
כשלקחו אותה בסוף אל המוסד,
וארבעים דודים עמדו על יד הדלת
ובתור נישקו לה את היד.

כבר חמש שנים מילה היא לא כתבה לי,
את הפנים שלה קשה לי כבר לזכור.
רק ההורים שלה אמרו שזה נורמאלי,
שזה רק משבר ושזה יעבור.

ובליל סופה אני חולם עליה,
יחפה, הולכת על החוף.
קוטפת את השמש, קוטפת את הירח,
את הפרחים שאי אפשר לקטוף.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

מה זה?

כרגע אתה קורא את Little Ophelia (אופליה הקטנה) ב-דמדומים וגמגומים.

כלים

%d בלוגרים אהבו את זה: